הרכב המיקרוביום בקבוצות שונות

מציגה: איילת גור אריה

מפגש הג'ורנל קלאב ה-14 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר שבדק והשווה את הרכב המיקרוביום של כמה אוכלוסיות: נפגעי חוט שדרה במצב אקוטי ובמצב כרוני לעומת בריאים.

את המפגש העבירה איילת גור אריה, דיאטנית קלינית בבית חולים שיבא, שהיא גם אחת החוקרות שהובילו את המחקר. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

המיקרוביום בגוף האדם מורכב ממיקרואורגניזמים – חיידקים, וירוסים ופטריות שחיים בגוף האדם*. המיקרוביום כולל את כלל החיידקים שמקיפים את האדם, בחלל הפה, בריאות, על העור, באיברי המין ובמעי – שם נמצא המיקרוביום העשיר והגדול ביותר. ישנן הערכות שה-DNA של המיקרוביום בגוף האדם גדול פי 150 מזה של סך התאים של האדם עצמו. ככל שהמדע בתחום מתפתח, כך גדלה ההבנה שהמיקרוביום קשור כמעט לכל המערכות בגוף, ולתוצאים בריאותיים שבמבט ראשון לא נתפשים כקשורים דווקא אליו: ממחלות מעי וכבד, דרך מחלות לב וסוכרת, מחלות כליה, סרטן, מחלות ריאה ועד מחלות כמו דיכאון, אלצהיימר ופרקינסון.

מה המנגנון דרכו משפיע המיקרוביום על בריאות המעי?

במצב של מיקרוביום תקין ומאוזן, ישנה צפיפות גדולה של חיידקים וישנו גם מגוון רחב יחסית של סוגים וזנים של חיידקים, כאשר עצם הצפיפות הזו מונעת מהחיידקים הפתוגניים לשגשג. ישנה שכבה עבה של Mocus – ג'לי שמגן על תאי המעי, ותאי המעי צפופים ואינם מאפשרים חדירה ביניהם. במצב של מיקרוביום תקין ישנה גם עליה בחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) שקשורות בתורן לשורה ארוכה של תוצאים בריאותיים חיוביים, כולל אפקט אנטי דלקתי, אנטי קרצינוגני, נוגד חמצון וסיוע במניעה של חדירות המעי לפתוגנים.
במצב של חוסר איזון במיקרוביום – Dysbiosis יש פחות חיידקים לא מזיקים ופחות מגוון, מה שמאפשר לחיידקים פתוגניים לשגשג. ישנה גם פגיעה באותה שכבת lumen ויש יותר מרווחים בין תאי המעי, מה שמאפשר לחיידקים לחדור דרך המעי לגוף האדם. כמו כן ישנו ייצור מופחת של חומצות השומן SCFA.
מחקר מ-2016 בעכברים, מצא קשר בין Dysbiosis לבין פגיעה בשיקום שלהם לאחר פגיעה שנעשתה בעמוד השדרה שלהם. נעשו מאז עוד כמה מחקרים בבני אדם שבחנו את הנושא הזה אך לרוב בקבוצות קטנות או עם בעיות מתודולוגיות אחרות. מה שהוביל למחקר הנוכחי.

כיצד משפיעה פגיעה בחוט השדרה על תפקוד המערכות בגוף?

פגיעה בחוט השדרה היא אירוע שמשנה משמעותית את התפקוד ואיכות החיים. מעבר לאובדן התפקוד המוטורי שגלוי לעין זו פגיעה גם במערכות אחרות. נפגעי חוט שדרה חשופים יותר לזיהומים, בעיקר דלקות בדרכי השתן ודרכי הנשימה והם בסיכון גבוה יותר ללחץ דם גבוה, תנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה, טרשת עורקים פגיעה אנדוקרינית ותמותה כללית. ספציפית לגבי המעי, ישנה פגיעה בעצבים הקשורים במערכת העיכול (נוירופתיה של המעי) שמעבר לפגיעה משמעותית באיכות החיים, צפויה גם לשנות את הרכב המיקרוביום.

מה עשו במחקר הנוכחי?

בחנו את השינוי במיקרוביום ב-33 נפגעי חוט שדרה ועם נוירופתיה של המעי בבית החולים תל השומר. חלק מהנבדקים היו במחלקה הנוירולוגית, כלומר בשלב האקוטי של השיקום הראשוני, וחלק מהנבדקים באשפוז יום, כלומר בשלב כרוני יותר לאחר הפגיעה.

לצפיה בתוצאות ובמסקנות צפו בהרצאה  ☝️

*הערה: למעשה מיקרוביום מתייחס ספציפית לגנום של כלל המיקרואורגניזמים (ביניהם חיידקים) בגוף והמונח המדויק יותר הוא מיקרוביוטה, אך לצורך כתבה זו השתמשנו במונח מיקרוביום שהוא הנפוץ והמקובל יותר בעברית.