דיאטה קטוגנית מול דיאטה דלת שומן

מציג: ליעד סגל

מפגש הג'ורנל קלאב השני של ארגון רופאים לתזונה התמקד בנושא מעורר מחלוקת במיוחד: תזונה קטוגנית מול תזונה דלת שומן מבוססת צומח. את המפגש העביר ליעד סגל, סטודנט לרפואה ודוקטורנט למדעי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון. רוצים לקבל התראה על המפגש הבא? הירשמו כאן.

בשנים האחרונות הדיאטה הקטגונית צוברת יותר ויותר אוהדים בארץ ובעולם כאסטרטגיה לירידה במשקל ושיפור מדדי סוכרת. אך השאלה האם זו דיאטה בטוחה לאורך זמן והאם היא באמת יעילה וישימה- נמצאת תחת ויכוח. המחקר שלפנינו ניסה לבחון את התיאוריה שמאחורי הדיאטה הזו ולהשוות אותה "ראש בראש" לדיאטה שמהווה את ההיפך המוחלט: דיאטה צמחית דלת שומן (דיאטה טבעונית).
אך לפני הכל, ניישר קו לגבי איך נראית הדיאטה הקטוגנית ומה התיאוריה הפיזיולוגית שעומדת מאחוריה:
בדיאטה הקטוגנית המטרה היא להפחית את אחוז הפחמימות למינימום האפשרי (5-10%), לבסס את רוב התזונה על שומן (75%) והיתר חלבון (20%).
תזונה כזו, מובילה לכך שרמות הורמון הגלוקגון גבוהות יותר מאלו של אינסולין, מצב המוביל לפירוק יעיל יותר של שומן (lipolysis), ולמנוע יצירה של חומצות שומן (lipogenesis). במצב זה גם צפוי שגם השומן האגור בתאי שומן יתפרק (לפחות תיאורתית). במסגרת התהליך משתחררים לגוף גופיפי קטו (קטונים), מצב המכונה קטוזיס, המוביל בין היתר גם לירידה בתיאבון. כאן המקום להזכיר שבדיאטה סטנדרטית יותר, גלוקוז הוא הדלק הבלעדי של המוח מאחר ששומן לא יכול לעבור מחסום דם-מוח. במצבי רעב קיצוניים שבהם אין לגוף מקור גלוקוז זמין ועליו להשתמש במאגרים שבתאי השומן, הקטונים הופכים להיות מקור האנרגיה העיקרי עבור המוח, מצב זה מדומה בדיאטה הקטוגנית שבה כמויות אפסיות של פחמימות.
דיאטה דלת שומן מבוססת צומח מציגה מודל שהוא אולי קצת יותר אינטואיטיבי ומתבסס על הצפיפות הקלורית. גרם שומן = 9 קלוריות בעוד שגרם חלבון או פחמימה = 4 קלוריות. דיאטה מבוססת צומח מכילה גם הרבה יותר סיבים תזונתיים התורמים מעט מאוד קלוריות אך תורמים לתחושת שובע (קראו עוד על סיבים תזונתיים). כפועל יוצא דיאטה עתירת שומן תוביל לצריכה עודפת של קלוריות באופן פסיבי. קל להבין זאת בעזרת האיור הבא:

השיטות

נחזור למחקר שהתפרסם בפברואר 2021 ב-nature medicine. המחקר בוצע על ידי הקבוצה של דר' קווין הול, חוקר בכיר ב-NIH ושידוע במחקרי הזנה המבוקרים והשאפתניים שלו. בדומה למחקרים קודמים של הקבוצה, גם במסגרת המחקר הנוכחי 20 הנחקרים התאשפזו בבית החולים למשך חודש וקיבלו אוכל רק מבית החולים לאורך כל תקופת המחקר. המחקר היה במודל של cross-over כאשר הנחקרים נחלקו לשתי קבוצות בהתאם לסדר הדיאטות :

• קבוצה אחת: דיאטה קטוגנית למשך שבועיים ולאחר מכן דיאטה טבעונית דלת שומן למשך שבועיים
• קבוצה שנייה: דיאטה טבעונית דלת שומן למשך שבועיים ואז דיאטה קטוגנית.

הנחקרים היו בעודף משקל אך בריאים ונבדקו בסדרה ארוכה של בדיקות חוזרות לאורך המחקר (בדיקות דם, העמסת סוכר, בדיקת הרכב גוף ובדיקות של קצב הוצאה אנרגטית). שתי הדיאטות לא הכילו מזונות אולטרה מעובדים כמעט בכלל וכללו כמויות זהות של ירקות לא עמילניים. הנחקרים הונחו שלא להגביל את כמות האוכל שהם אוכלים ובאופן כללי לא נאמר להם שעליהם לרדת במשקל ולא ידעו לאורך כל המחקר מה המשקל שלהם.

התוצאות

הרכב התזונה:

לאורך כל תקופת המחקר, אלו שצרכו תזונה דלת שומן צרכו סך הכל פחות קלוריות מאשר בדיאטה הקטוגנית (הבדל של קרוב ל-700 קלוריות פחות) בשבוע השני ההבדל הצטמצם לכ- 550 קלוריות, ככל הנראה כתוצאה מהקטוזיס. גם צריכת החלבון במסגרת הדיאטה הקטוגנית היתה גבוהה יותר וכן צריכת הנתרן. לעומת זאת כמות האוכל שנצרך בדיאטה דלת שומן היתה גבוהה יותר (מעל שני קילו לעומת פחות מקילו וחצי בדיאטה דלת פחמימות). צריכת הסיבים היתה אף היא גבוהה פי 3 (60 גרם לעומת 20 גרם).

מה קרה לנחקרים?

הנחקרים בתזונה הקטוגנית הגיעו מהר מאוד למצב של קטוזיס וההוצאה האנרגית שלהם היתה גבוהה בכ-150 קלוריות והם גם ירדו יותר במשקל. עם זאת נראה כי רוב הירידה הזו לא היתה מתאי שומן אלא ירידה בנוזלים ופירוק של חלבונים בגוף שהתבטא גם במאזן חנקן שלילי דווקא בדיאטה זו שבמסגרתה נצרך יותר חלבון. מסת השומן ירדה יותר דווקא בקרב אלו שהיו תחת הדיאטה דלת השומן.
נראה שלא היה הבדל בין הקבוצות מבחינת שביעות רצון מהדיאטה ותחושת שובע.
מבחינת מדדי בדיקות דם בצום, בשתי הקבוצות חלה ירידה קלה ברמות הגלוקוז ורמות ההמוגלובין A1C ובדיאטה הצמחית דלת השומן חלה גם ירידה ברמות הסך כולסטרול, LDL כולסטרול ו-HDL כולסטרול וכן ברמות ה-hsCRP. רמות הטריגלצרידים דווקא עלו כתוצאה מהדיאטה הצמחית וירדו בקרב אילו שצרכו דיאטה קטוגנית. זו נקודה מעניינת מאחר שבמדידות שבוצעו לאחר הארוחות נצפתה תמונה הפוכה (רמות טריגלצרידים גבוהות יותר כתוצאה מארוחה דלת פחמימות). בדיאטה דלת השומן חלה גם ירידה בערכי לחץ דם ובקצב הדופק במנוחה.

מסקנות, חולשות, והערות נוספות

תוצאות המחקר הזה הן מרשימות למדי ומפתה לומר שהן מפריכות את התיאוריה שמאחורי הדיאטה הקטגונית באופן כמעט מוחלט (לפחות כשמשווים את יעילותה של התזונה הצמחית דלת השומן).
עם זאת קשה להתעלם מהמגבלות העצומות שיש למחקר זה, מדובר בכמות קטנה מאוד של נחקרים שבדקו כל דיאטה לאורך שבועיים בלבד וללא תקופת ביניים בין כל דיאטה. זה כמובן לא מפתיע בהתחשב במשאבים העצומים הנדרשים לביצוע מחקר כזה וכמובן בחוסר האפשרות האתית ופרקטית לבצע מחקרים בפורמט כזה לאורך פרקי זמן ארוכים.
יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שקבוצת המחקר הזו מציגה מחקרים המפריכים את התיאוריה הקטוגנית ותיאוריות קרובות (כגון תיאורית האינסולין-פחמימה), מומלץ גם לקרוא את הסקירה התמציתית בנושא שפורסמה במאי 2021 בעיתון science ונכתבה על ידי הול וג'ון ספיקמן, חוקר בולט נוסף בתחום.
כדאי גם לזכור שבניגוד לדיאטה הקטוגנית, לדפוסי תזונה מבוססי צומח בסיס מחקרי איתן בהרבה מהבסיס הרעוע של הדיאטה הקטוגנית. כאשר בוחנים את הראיות הן מהמחקרים הקליניים, הן ממחקרי עוקבה גדולים ואיכותיים והן מבחינת משאבים סביבתיים, ניתן להבין מדוע רוב גופי המחקר והבריאות בעולם מעודדים תזונה מבוססת צומח.

Hall, K. D., Guo, J., Courville, et al. (2021). Effect of a plant-based, low-fat diet versus an animal-based, ketogenic diet on ad libitum energy intake. Nature medicine.
Speakman, J. R., & Hall, K. D. (2021). Carbohydrates, insulin, and obesity. Science