השוואת השפעת צום לסירוגין והגבלה קלורית על משקל גוף ומדדים מטבוליים
מפגש הג’ורנל קלאב ה-30 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבחן את ההשפעה של אכילה מוגבלת בזמן במסגרת צום לסירוגין בהשוואה להגבלה קלורית על משקל גוף ומדדים מטבוליים.
הציג את המחקר ד"ר דניאל הרשטיין, מתמחה ברפואת משפחה בלאומית שירותי בריאות, מנכ"ל הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט וחוקר. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.
רקע
אכילה מוגבלת בזמן ('צום לסירוגין') ללא ספירת קלוריות היא אסטרטגיה פופולרית לירידה במשקל. היא נתפסת כאטרקטיבית שכן היא פשוטה להבנה וליישום. המנגנון העיקרי דרכן צום לסירוגין יכול לסייע לירידה במשקל הוא עצם ההגבלה של זמן האכילה למספר שעות מצומצם במהלך היום, וכתוצאה מכך צפוי שכמות האוכל הנצרכת (ומכאן כמות הקלוריות הנצרכת) תפחת.
מטרת המחקר
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם צום לסירוגין יותר יעיל לירידה במשקל בהשוואה להגבלה קלורית. בנוסף, רצו לבדוק האם יהיה שיפור משמעותי יותר במדדים מטבוליים כמו פרופיל שומנים, לחץ דם ומדדי סוכר. השערת החוקרים הייתה שצום לסירוגין ישיג אפקט יותר טוב כי הניחו שההיענות וההיצמדות של המטופלים תהיה טובה יותר.
מי השתתפו
הנבדקים גויסו למחקר על ידי חלוקת עלונים סביב ובתוך אוניברסיטת אילינוי. גויסו נבדקים עם BMI 30-50, בעלי משקל יציב למשך 3 חודשים ומעלה, ללא סוכרת ושאינם משתמשים בתרופות להרזיה. נכללו במחקר 90 משתתפים, מהם 82% נשים, בגיל ממוצע 44. מדדים ממוצעים בתחילת המחקר היו משקל – 101 ק"ג, LDL בדם – 107 מ"ג/ד"ל, HbA1c – 5.5%.
מה עשו במחקר
המחקר הוא מחקר התערבותי מבוקר עם הקצאה אקראית שנמשך 12 חודשים. חילקו את הנבדקים ל-3 קבוצות:
קבוצה 1 – דיאטת צום לסירוגין, הגבלת חלון אכילה + פגישות עם תזונאי/ת
קבוצה 2 – ספירת קלוריות, הגבלת צריכת קלוריות + פגישות עם תזונאי/ת
קבוצה 3 – ביקורת, ללא כל התערבות
קבוצת צום לסירוגין | קבוצת ספירת קלוריות | |
שלב ירידה במשקל – חצי שנה ראשונה | אכילה בחלון זמן של 8 שעות 12:00-20:00 | אכילת 75% מהקלוריות של הוצאת הקלוריות היומית שחושבה על ידי נוסחת מיפלין |
שלב שימור – חצי שנה שנייה | אכילה בחלון זמן של 10 שעות 10:00-12:00 | אכילת 100% מהקלוריות של הוצאת הקלוריות היומית שחושבה על ידי נוסחת מיפלין (חישוב מחדש התואם את ההוצאה הקלורית לאחר הירידה במשקל) |
פגישות עם תזונאי/ת | בשתי קבוצות הניסוי היו 24 מפגשים במהלך השנה. אחת לשבוע ב-3 חודשים הראשונים, אחת לשבועיים ב-3 חודשים שלאחר מכן ואחת לחודש במשך חצי השנה הנותרת. |
מה מצאו
שינויים בצריכת קלוריות – בהשוואה לתחילת המחקר, בשתי קבוצות ההתערבות חלה ירידה מובהקת בצריכת הקלוריות של מעל ל-400 קק"ל לאורך כל חודשי המחקר.
שינויים במשקל לאחר 12 חודשים – קבוצת הביקורת העלתה 1.12 ק"ג בממוצע. בשתי קבוצות ההתערבות חלה ירידה במשקל של כ-4% ממשקלם ההתחלתי עם יתרון קטן לקבוצת ספירת הקלוריות (ירידה ממוצעת של 4.3 ק"ג) לעומת קבוצת צום לסירוגין (ירידה ממוצעת של 3.49 ק"ג).
שינויים במדדים מטבוליים לאחר 12 חודשים – לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות במדדים כגון גלוקוז בצום, HbA1c, מדדי תנגודת לאינסולין, פרופיל שומנים בדם ולחץ דם. ממצא זה אינו מפתיע מאחר שאוכלוסיית המחקר מלכתחילה הייתה בריאה והתאפיינה במדדים תקינים ולכן לא הייתה סיבה להניח שבהכרח יהיה שיפור במדדים.
חוזקות ומגבלות המחקר
המחקר בעל תוקף פנימי – יש בו הקצאה אקראית, גודל המדגם הוא 90 נבדקים, 86% מהמשתתפים השלימו את המחקר, התוצאים מוגדרים היטב (ירידה במשקל לאחר 12 חודשים). עם זאת, למחקר יש אתגרים בתוקף החיצוני המקשים על האפשרות ליישם את מסקנותיו בשטח. אוכלוסיית המחקר קטנה יחסית ולא בהכרח מייצגת אוכלוסיות אחרות או אנשים עם סוכרת או מחלת לב. בנוסף, למרות שהוגדרו כאן שתי התערבויות (ספירת קלוריות וצום לסירוגין) למעשה הייתה כאן התערבות נוספת משותפת לקבוצות ההתערבות. המשתתפים בשתי קבוצות ההתערבות השתתפו ב-24 מפגשים עם תזונאי/ת במהלך השנה. זו התערבות אינטנסיבית בפני עצמה שיכלה להשפיע ללא קשר לסוג ההתערבות עצמה שכן לתזונאי/ת יש סל כלים שיכול לסייע למטופלים לעשות שינוי גם בלי לספור קלוריות בהכרח. גם המעקב על המשקל במסגרת הטיפול התזונתי יכול להשפיע.
מסקנות והמלצות
צום לסירוגין זה כלי בארגז הכלים שיכול להיות יעיל למטופלים מסוימים כאמצעי להגבלת הצריכה הקלורית. עם זאת, במעבר לתזונה מאוזנת יש היבטים נוספים מעבר להגבלה הקלורית כמו למשל הפחתת צריכת מזון אולטרה מעובד, צריכה מספקת של מאקרו-נוטריינטים ומיקרו-נוטריינטים, הגדלת הצריכה של מזונות שלמים מהצומח ועוד. ייעוץ תזונתי ומעקב של תזונאי/ת הוא כלי שעוזר הן לירידה במשקל והן לאיזון התזונה מבחינת הרכבה. סוג ההתערבות עצמה – כבר יכול להיות מותאם בהתאם לצרכים האישיים ולהעדפות של המטופל/ת.
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך