מרכיבים גנטיים וסיכון להשמנה
מפגש הג'ורנל קלאב ה-22 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר ישראלי שבדק את הקשר בין מרכיבים גנטיים ספציפיים לסיכון להשמנה, ואת האינטראקציה בין מרכיבים אלו עם גורמים סביבתיים ניתנים לשינוי, כולל פעילות גופנית ושתיית משקאות ממותקים ויין.
את המפגש העבירה דנייל חרמון – דיאטנית קלינית, בעלת תואר שני במדעי הרפואה, דוקטורנטית במעבדה של פרופ׳ רות בירק לתזונה גנטית באוניברסיטת אריאל. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.
רקע
אחוזי ההשמנה בארץ ובעולם עלו משמעותית בעשרות השנים האחרונות. מוערך שכרבע מהאוכלוסייה בישראל נמצאת כיום במצב של השמנה, וישנו צפי שעד שנת 2035 המספר הזה יעלה ל-38%. בארצות הברית נראה שישנה עלייה משמעותית יותר בהשמנה ובהשמנת יתר חריפה (severe obesity). השמנה קשורה בסיכון גבוה יותר לתחלואה נלווית של מחלות לב, סוכרת, סוגי סרטן מסוימים, שבץ ועוד. השמנה היא מצב שהמשקל הוא רק ביטוי אחד שלו, למעשה מדובר במצב מורכב שמושפע מהסביבה, מהתנהגויות בריאות שונות, מהמצב הפיזיולוגי וגם מגורמים גנטיים שהם במוקד המחקר הנוכחי.
מקובל לחלק את הגורמים הגנטיים להשמנה לשני סוגים עיקריים: השמנה מונוגנית – השמנה כתוצאה משינוי של גן אחד ספציפי. בדרך כלל מדובר בביטוי חריף יותר של השמנה שלרוב בא לידי ביטוי כבר בגילאים צעירים.
השמנה פוליגנית – פולימורפיזם (וריאציות שונות של גן) בגנים שונים לאורך הגנום שנקראים "סניפּים" (SNP) שבהם ישנו שינוי בנוקלאוטיד בודד. אלו שינויים נפוצים יחסית בגן שקורים באזורים שונים שלו ומשפיעים באופן ישיר או עקיף על הפנוטיפ (הביטוי) של הגן.
כל סוג של סניפּ בגן מסוים שקשור בנטיה להשמנה נמצא ב-1-5% מהאוכלוסייה וכשאנחנו מתייחסים להשמנה פוליגנית אנחנו למעשה מדברים על הסיכון המצטבר כתוצאה מהרבה סניפּים שונים כשלכל אחד מהם יש משקל שונה בסיכון שהוא מהווה לנטייה להשמנה.
מחקרים מהשנים האחרונות מנסים לבחון את האינטראקציה בין האוכל שאנו אוכלים, לבין הנטייה הגנטית להשמנה. המחקרים מנסים להבין כיצד התגובה של אנשים שונים לאותו מזון קשורה לביטוי של גנים מסוימים.
המחקר שיוצג להלן הוא אחד המחקרים הראשונים שנעשו בתחום הזה בישראל והוא מתמקד בגן TMEM18. הגן הזה מקודד לחלבון שמבוטא בהיפותלמוס במוח ומעורב בבקרה של תיאבון, איזון אנרגיה, תהליכי אגירת שומן ורגישות לאינסולין. ביטוי נמוך יותר של הגן נמצא קשור בהשמנה.
מה עשו במחקר
במחקר השתתפו 3,089 ישראלים מעל גיל 18 שמעל מחצית מהם (1743) היו עם השמנה (BMI>30). למשתתפים ביצעו מיפוי של גנטופים לגן TMEM18 בהתאם לסניפּים נפוצים. במקביל המשתתפים מילאו שאלוני תזונה והרגלי חיים.
מה מצאו
במחקר איתרו שני סניפים של הגן TMEM18 שנמצאו קשורים להשמנה ונמצאה אינטראקציה מעניינת ביניהם לבין מספר גורמי סיכון.
בקרב הנשאים של הסניפּים נמצא שביצוע פעילות גופנית ושתייה של יין היו קשורים בסיכון נמוך יותר להשמנה בעוד ששתייה ממותקת ושתיית מים בטעמים היתה קשורה בסיכון גבוה יותר משמעותית להשמנה. חשוב לציין שבקרב אלו שלא היו נשאים לסניפּים האלו (או שהיו נשאים רק של אלל אחד, כלומר רק מהאמא או רק מהאבא) הקשרים היו חלשים בהרבה.
לסיכום, המחקר הזה מהווה אבן דרך חשובה בהבנה שלנו את האינטראקציות בין גנים שונים לבין תזונה ופעילות גופנית והקשר שלהן להשמנה.
להסבר נרחב יותר על המחקרים שעוסקים בגנטיקה ובהשמנה ולתוצאות המלאות צפו בהקלטה המלאה ☝️
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך