התפתחות התנהגות אכילה מופרעת בילדים שהשתתפו בתוכנית התערבות משפחתית לטיפול בהשמנה

מציגה: בתיה שהרבני

מפגש הג'ורנל קלאב ה-20 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבדק התפתחות התנהגות אכילה מופרעת בקרב ילדים שהשתתפו בתוכנית התערבות משפחתית לטיפול בהשמנה ובקרב אחיהם.

את המפגש העבירה בתיה שהרבני, תזונאית קלינית (.M.Sc), מנחת קבוצות הורים ב'מכבי אקטיבי' והחוקרת המובילה. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

על פי סקרים ממשלתיים מהשנים האחרונות כ-30% מהילדים בכיתות ז' ו-20% מהילדים בכיתות א' הם עם עודף משקל או השמנה. הטיפול בבעיה הוא חשוב על מנת למנוע תחלואה עתידית, אך לטיפול בעזרת דיאטה יש השלכות משמעותיות על הילדים. במחקר שנערך בארצות הברית ועקב אחרי קרוב ל-500 נערות בגיל ממוצע של 13.5 שנים, במשך 4 שנים, נמצא שדיאטה בגיל צעיר היתה קשורה בסיכון גבוה כמעט פי 2 להפרעת אכילה וכן לבעיות בדימוי גוף ולחץ של הילדות להיות רזות יותר. לפי סקרי משרד הבריאות לכ- 6%-8% הצעירות ו-4%-6% מהצעירים בגילאי 15-24 יש הפרעת אכילה כלשהי.

ישנן גם בעיות של התנהגות אכילה מופרעת, אלו אנשים שהתנהגות האכילה שלהם אינה תקינה על אף שהם אינם עומדים בהגדרות להפרעת אכילה לפי ה-DSM. במצב זה המחשבות על אוכל, דיאטה והשמנה מעסיקות את האדם באופן אינטנסיבי לאורך היום. התנהגות אכילה מופרעת עלולה להוביל בהמשך גם להפרעת אכילה וישנה חשיבות למנוע התנהגות אכילה מופרעת בעת מתן טיפול תזונתי לילדים עם השמנה.

לפי מרבית החוקרים בתחום הדרך הנכונה לטפל בילדים עם השמנה במטרה למנוע הפרעות אכילה בהמשך היא על ידי טיפול משפחתי בהתאם לתיאורית הלמידה החברתית. כלומר חלק מרכזי מההדרכה נעשה להורים ולא לילדים. ישנה חשיבות רבה להתנהגות של ההורה בפועל ולא רק מה שהוא אומר שחשוב לעשות. נניח לומר לילדים לא לאכול מול המסך אך לעשות זאת בעצמנו לאו דווקא יוביל לתוצאה הרצויה אצל הילד.

בנוסף הטיפול צריך להיעשות על ידי צוות רב מקצועי ולאורך זמן ממושך וללוות את ההורים והילדים בתהליך תוך התייחסות לגורמים שיכולים להשפיע על הטיפול כמו סביבה אוביסוגנית וסטיגמות על השמנה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של 'מכבי אקטיבי' – תוכנית משפחתית לאורח חיים בריא על עמדות והתנהגויות של אכילה מופרעת בקרב הילדים עם עודף משקל שהשתתפו בתוכנית ובקרב אחיהם.
בנוסף בחנו את סטטוס הגובה והמשקל של הילדים ושל האחים וציון לסביבה אוביסוגנית בקרב המשפחות.

מה עשו במחקר

ההתערבות: תוכנית 'מכבי אקטיבי' היא תוכנית של 5-6 חודשים שכוללת:

מסגרת המחקר כללה שתי זרועות:

מה מדדו

המדד העיקרי היה ציון בשאלון ChEAT 26 – שאלון מותאם לילדים שמעריך התנהגות אכילה מופרעת (ציון מעל 20). הילדים מסמנים באיזו תדירות הם חושבים או עושים פעולות מסוימות כמו למשל: "אני מפחד/ת להיות שמן/ה", "אני חושב/ת על אוכל חלק גדול מהזמן", "אני חותך/ת את האוכל לחתיכות קטנות".

שאלון מרכזי נוסף היה שאלון FEAQ-33 שפותח על ידי פרופ' מוריה גולן ובוחן סביבה אוביסוגנית. על השאלון ענו ההורים. השאלון כולל התייחסות לכל אחד מההורים, לילד עם עודף משקל ולכל האחים בבית בגילאי 8-18. התנהגויות חיוביות (למשל ביצוע פעילות גופנית) קיבלו ניקוד שלילי והתנהגויות שמעלות סביבה אוביסוגנית (למשל קנייה של הרבה סוגי חטיפים הביתה) קיבלו ציון חיובי. ככל שהציון גבוה יותר הסביבה היא עם עומס אוביסגוני גבוה יותר.

מה מצאו

במחקר הפרוספקטיבי חלה ירידה מובהקת בעומס האוביסוגני בסוף התוכנית וגם בתקופת המעקב.

מבחינת ציון התנהגות אכילה מופרעת חלה ירידה מובהקת בסוף התוכנית. במדידה בתקופת המעקב, שמונה חודשים לאחר סיום התוכנית, הייתה עלייה במדד זה (לא מובהקת), אם כי לא חלה החמרה בציון. כלומר – ההתערבות לא הובילה לציון גבוה יותר בשאלון התנהגות אכילה מופרעת. מעניין לראות שהתוכנית השפיעה באופן דומה גם על האחים. במחקר הרטרוספקטיבי לא נמצא הבדל מובהק בציון התנהגות אכילה מופרעת בין קבוצת הביקורת וקבוצת ההתערבות (הן בקבוצת האחים והן בקבוצת הנבדקים).

התוכנית הובילה לירידה מובהקת בסטטוס המשקל אצל הילדים שהשתתפו בתוכנית. גם אצל האחים חל שיפור (לא באופן מובהק). על אף שחלה עליה ב-BMI לאחר 8 חודשים מסיום התוכנית כן נשמרה ירידה מסוימת במשקל בהשוואה לנקודת ההתחלה.

דיון

המחקר מדגים כיצד תוכנית התערבות לכל המשפחה יכולה לסייע בהתמודדות עם מגפת ההשמנה. המחקר מדגיש את חשיבות ההתערבות באופן משפחתי שמסייעת גם להפחתת הסיכון להתנהגויות אכילה מופרעת אצל הילדים שהשתתפו בתוכנית, ומשפיעה לטובה לא רק עליהם אלא גם על האחים שלהם.

לדיון נרחב יותר על התוצאות ועל ההבדלים בין הדיאטות ועוד צפו צפו בהקלטה המלאה ☝️

המחקר נערך בהנחיית פרופ' מוריה גולן ובליווי ד"ר ברמן סוזנה. המאמר נכתב יחד עם ד"ר סיגל טפר.