תזונה אומניבורית לעומת תזונה צמחית בזוגות תאומים זהים

השפעות קרדיומטבוליות של תזונה אומניבורית לעומת צמחית ב-22 זוגות תאומים זהים

מפגש הג'ורנל קלאב ה-26 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שהשווה את ההשפעה של תזונה בריאה מבוססת צומח לעומת תזונה בריאה אומניבורית בקרב זוגות של תאומים זהים. המחקר אולי נשמע לכם מוכר, הודות לסדרת הנטפליקס: You Are What You Eat: A Twin Experiment שעקבה אחר ארבעה מזוגות התאומים שהשתתפו במחקר. בג'ורנל קלאב הצגנו את התמונה המלאה והמדעית יותר של מחקר זה.  

הציג את המחקר ד"ר מתיו לנדרי, דיאטן קליני וחוקר באוניברסיטת אירוויין ואחד מעורכי המחקר. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

אחד מתוך חמישה מקרי מוות ברחבי העולם קשורים לתזונה לא בריאה. בארה"ב מחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל לתמותה עם כ-2400 מקרי תמותה ביום. 80% ממקרי המוות הללו יכולים להימנע על ידי אורח חיים בריא הכולל – דפוס תזונה בריא, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת והפסקת עישון. זאת בנוסף לניהול גורמי סיכון ידועים למחלות לב וכלי דם כגון משקל, רמות גלוקוז ורמות שומני הדם.

בשנים האחרונות תזונה מבוססת צומח צוברת פופולריות רבה יותר. הסיבות העיקריות לבחירה בתזונה מבוססת צומח קשורות לאיזון ולשמירה על הבריאות, הגנה על הסביבה וכן אידיאולוגיה. תזונה מבוססת צומח זה מונח מטריה שבו ספקטרום רחב של סוגי תזונה שונים עם דרגות שונות של הימנעות ממזון מן החי ועם הרכבי תזונה מגוונים.

ישנם שלושה דגשים חשובים בתכנון מחקר תזונתי:

  • Definition – הגדרה ברורה של סוג ההתערבות – סוג הדיאטה ומאפייניה.
  • Design – תכנון המחקר, סוגו, מאפייני ומשך ההתערבות ו/או המעקב – לדוגמה מחקר התערבות מבוקר עם הקצאה אקראית, מחקר עוקבה, מחקר פרוספקטיבי.
  • Adherence – הצמדות להתערבות, מידת ההקפדה על היישום מצד המשתתפים, עד כמה הם באמת ביצעו את הדיאטה כפי שהונחו לעשות בטווח הקצר ובטווח הארוך.

במחקר הנוכחי יצרו הגדרה לתזונה מבוססת צומח – תזונה ששמה דגש על מזונות מלאים מן הצומח הכוללת קטניות, ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. מוגבלת בסוכר מוסף, נתרן ושומן. תזונה זו עשויה לכלול כמות זניחה של מוצרי מזון מהחי כמו בשר ומוצרי חלב. הגדרה זו מגובה על ידי המלצות גופי בריאות שונים, לדוגמה:

בסקירה גלובלית של המלצות תזונתיות קליניות נמצא שיש הסכמה רחבה שדפוסי תזונה שמבוססים בעיקר על מזונות שלמים מהצומח יכולים להיות יעילים במניעה ובטיפול במחלות. 

המנגנונים האפשריים בהם תזונה בריאה מבוססת צומח תורמת להפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם כוללים:

  • צפיפות קלורית נמוכה
  • תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים
  • הרכב שומנים אידיאלי – דלה בשומן רווי, עשירה בשומן בלתי רווי
  • רמות גבוהות של נוגדי חמצון כמו פוליפנולים וויטמיני E, C
  • רמות גבוהות של מיקרונוטריינטים כמו ויטמיני B, מגנזיום ואשלגן
  • רמות נמוכות של רכיבי תזונה מסוימים כמו ברזל מסוג הם (Heme iron), ניטרטים, ניטריטים

לכל אלו ביחד יש אפקט סינרגיסטי שיכול לסייע בשמירה על משקל גוף תקין, איזון גליקמי, שיפור פרופיל שומני הדם, הפחתת לחץ הדם, שיפור בריאות כלי הדם, הפחתת דלקת ושיפור פרופיל המיקרוביום, ומכאן יכול לסייע להפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם.

לקריאה נוספת על סוגים שונים של דפוסי תזונה מבוססי צומח והשפעתם על הבריאות.

מה עשו במחקר

המחקר ארך 8 שבועות וכלל 22 זוגות של תאומים זהים ובריאים ( 44 משתתפים סה"כ), 78% נשים, 72% לבנים לא היספנים, 68% משכילים (קולג' ומעלה), גיל ממוצע 40 וטווח BMI של 20-37, שצרכו בתחילת המחקר תזונה אמריקאית טיפוסית.

ההתערבות

כל זוג תאומים חולק בהקצאה אקראית – תאום אחד לקבוצת דיאטה בריאה מבוססת צומח ותאום שני לקבוצת דיאטה בריאה אומניבורית. ההתערבות ארכה 8 שבועות וכללה שני שלבים:

שלב ראשון: 4 שבועות ראשונים, התאומים קיבלו את כל המזון שלהם מצוות המחקר. המטרה הייתה לעזור להם להיצמד לדיאטה החדשה ולעזור להם ללמוד דפוס תזונה חדש. 

שלב שני: 4 שבועות נוספים בהם המשיכו ליישם את הדיאטה, אך הם כבר היו אחראים להכנת האוכל שלהם בעצמם.

המשתתפים הונחו לאכול עד שובע, כלומר – ללא הגבלה קלורית. על מנת לסייע למשתתפים לעשות את השינוי התזונתי ולשפר היצמדות לדיאטה החוקרים שמו דגש גם על מתן הדרכות מדיאטנים, ניטור עצמי, עבודה על שינוי סביבתי ותמיכה מהסביבה, מיינדפולנס ומתן כלים לפתרון בעיות כמו התמודדות עם חופשות וסיטואציות חריגות.

מה בדקו

במשך 8 השבועות אספו דגימות דם וצואה בכמה נקודות זמן ואספו יומני אכילה של 24 שעות.

מבנה המחקר – כולל החלוקה לקבוצות, צורת ההתערבות (משלוחי מזון בחודש הראשון והכנה עצמית בחודש השני) ומועדי איסוף דם, צואה ויומני אכילה לאורך כל תקופת המחקר.

מה מצאו

שינויים בצריכה התזונתית

  1. ירידה בצריכת קלוריות – בעקבות ההתערבות חלה ירידה בצריכה הקלורית בשתי הקבוצות, ירידה גדולה יותר בקבוצת התזונה המבוססת צומח.
  2. שינוי בהרכב השומנים בתזונה – בעקבות ההתערבות חלה ירידה בצריכת שומן רווי ועליה בצריכת שומן בלתי רווי, השינוי היה גדול יותר בקבוצת התזונה המבוססת צומח.
  3. שינוי בצריכת חלבון – הקבוצה המבוססת צומח צרכה חלבון שמקורו מהצומח בלבד ובאופן כללי צרכה כמות נמוכה יותר של חלבון, ואילו בקבוצת התזונה האומניבורית, ששילבה הן חלבון מן החי והן חלבון מן הצומח, חלה עלייה בצריכת חלבון (הערה – החוקרים מציינים שבדיעבד היה מקום לשים דגש על הקפדה בצריכת חלבון בשתי הקבוצות).
  4. ירידה בצריכת סוכר מוסף בשתי הקבוצות. 
  5. עליה בצריכת ירקות – בעקבות ההתערבות שתי הקבוצות הגדילו את צריכת הירקות שלהן, צריכת הירקות הייתה גבוהה יותר בקבוצה המבוססת צומח.
  6. הבדלים בצריכת בשר – בקבוצת התזונה מהצומח לא אכלו בשר כלל, בתזונה האומניבורית צרכו יותר בשר ובעיקר עוף.
  7. הבדלים בצריכת תחליפי בשר – בקבוצת התזונה מהצומח צרכו יותר תחליפי בשר וכן אגוזים וממרחי אגוזים.
  8. הבדלים בצריכת רכיבי תזונה – בהשוואה בין שני סוגי הדיאטות נמצא שבקבוצת התזונה המבוססת צומח צרכו כמות נמוכה יותר של כולסטרול, ויטמין B12, ואילו צריכת הברזל הייתה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת התזונה האומניבורית.

שינויים במדדים

התוצא העיקרי היה השינוי ברמות כולסטרול LDL. נמצא שבקבוצת התזונה המבוססת צומח הייתה ירידה מובהקת ב-LDL (ירידה של 13.9 mg/dl), ברמות אינסולין בצום (ירידה של 2.9 μIU/mL) ובמשקל (ירידה של 1.9 ק"ג) – ראו גרף👇🏽

שינוי חציוני בתוצאים ראשוניים ושניוניים בין תחילת המחקר לבין נקודת הסיום לאחר 8 שבועות של התערבות בשתי קבוצות הניסוי – תזונה מבוססת צומח ותזונה אומניבורית. הירידה המובהקת ברמות ה-LDL בקבוצת התזונה המבוססת צומח נצפתה כבר לאחר 4 שבועות של התערבות – עוד לפני שנצפתה ירידה מובהקת במשקל.

מסקנות והמלצות

המחקר שלפנינו הדגים כיצד תזונה בריאה מבוססת צומח בעלת אפקט קרדיומטבולי מגן בהשוואה לתזונה בריאה אומניבורית. העובדה שהמחקר כלל תאומים זהים אפשרה לנטרל ערלפנים כמו מין, גיל וגורמים גנטיים שעלולים למסך על הקשר בין תזונה לבריאות. מבנה זה מאפשר גם להפחית את ההשפעה של גורמים סביבתיים מאחר שלתאומים זהים יש בדרך כלל אורח חיים דומה. העובדה שבארבעת השבועות הראשונים המשתתפים קיבלו אספקה של המזון אפשרה הצמדות גבוהה יותר לתזונה. חולשות המחקר העיקריות הן כמות משתתפים מוגבלת והתערבות לאורך זמן מוגבל של שמונה שבועות. עם זאת המחקר עדיין מספק לנו תובנות חשובות ומעניינות על ההשפעה הפוטנציאלית של תזונה בריאה מבוססת צומח.

כלים ליישום בפרקטיקה כוללים:

  • להתאים את השינוי למקום שבו נמצא המטופל ולדרגת המוכנות שלו לשינוי – אם מטופל רגיל לצריכה גבוהה של בשר ודרגת המוכנות שלו לשינוי נמוכה, לא חייבים לעשות לו מיד שינוי מרחיק לכת. גם החלפה של חלק מהארוחות ממזונות מן החי למזונות מן הצומח יכולה להשיג שיפור במדדים קרדיומטבוליים.
  • ניתן להיעזר  בהחלפות פשוטות כדי לעודד היצמדות לתוכנית – במקום לנסות ארוחות שונות לגמרי אפשר לשנות ארוחה שכבר אוהבים ופשוט להחליף את החלבון מן החי בארוחה באלטרנטיבה צמחית.
  • במידה שיש חשש ממזונות חדשים או לא מוכרים – לעבוד על חשיפה הדרגתית לאורך זמן כדי להגדיל היענות.
התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 3 ממוצע: 3.7

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך